תנ"ך על הפרק - ישעיה מב - חומת אנך

תנ"ך על הפרק

ישעיה מב

376 / 929
היום

הפרק

הֵ֤ן עַבְדִּי֙ אֶתְמָךְ־בּ֔וֹ בְּחִירִ֖י רָצְתָ֣ה נַפְשִׁ֑י נָתַ֤תִּי רוּחִי֙ עָלָ֔יו מִשְׁפָּ֖ט לַגּוֹיִ֥ם יוֹצִֽיא׃לֹ֥א יִצְעַ֖ק וְלֹ֣א יִשָּׂ֑א וְלֹֽא־יַשְׁמִ֥יעַ בַּח֖וּץ קוֹלֽוֹ׃קָנֶ֤ה רָצוּץ֙ לֹ֣א יִשְׁבּ֔וֹר וּפִשְׁתָּ֥ה כֵהָ֖ה לֹ֣א יְכַבֶּ֑נָּה לֶאֱמֶ֖ת יוֹצִ֥יא מִשְׁפָּֽט׃לֹ֤א יִכְהֶה֙ וְלֹ֣א יָר֔וּץ עַד־יָשִׂ֥ים בָּאָ֖רֶץ מִשְׁפָּ֑ט וּלְתוֹרָת֖וֹ אִיִּ֥ים יְיַחֵֽילוּ׃כֹּֽה־אָמַ֞ר הָאֵ֣ל ׀ יְהוָ֗ה בּוֹרֵ֤א הַשָּׁמַ֙יִם֙ וְנ֣וֹטֵיהֶ֔ם רֹקַ֥ע הָאָ֖רֶץ וְצֶאֱצָאֶ֑יהָ נֹתֵ֤ן נְשָׁמָה֙ לָעָ֣ם עָלֶ֔יהָ וְר֖וּחַ לַהֹלְכִ֥ים בָּֽהּ׃אֲנִ֧י יְהוָ֛ה קְרָאתִ֥יךָֽ בְצֶ֖דֶק וְאַחְזֵ֣ק בְּיָדֶ֑ךָ וְאֶצָּרְךָ֗ וְאֶתֶּנְךָ֛ לִבְרִ֥ית עָ֖ם לְא֥וֹר גּוֹיִֽם׃לִפְקֹ֖חַ עֵינַ֣יִם עִוְר֑וֹת לְהוֹצִ֤יא מִמַּסְגֵּר֙ אַסִּ֔יר מִבֵּ֥ית כֶּ֖לֶא יֹ֥שְׁבֵי חֹֽשֶׁךְ׃אֲנִ֥י יְהוָ֖ה ה֣וּא שְׁמִ֑י וּכְבוֹדִי֙ לְאַחֵ֣ר לֹֽא־אֶתֵּ֔ן וּתְהִלָּתִ֖י לַפְּסִילִֽים׃הָרִֽאשֹׁנ֖וֹת הִנֵּה־בָ֑אוּ וַֽחֲדָשׁוֹת֙ אֲנִ֣י מַגִּ֔יד בְּטֶ֥רֶם תִּצְמַ֖חְנָה אַשְׁמִ֥יע אֶתְכֶֽם׃שִׁ֤ירוּ לַֽיהוָה֙ שִׁ֣יר חָדָ֔שׁ תְּהִלָּת֖וֹ מִקְצֵ֣ה הָאָ֑רֶץ יוֹרְדֵ֤י הַיָּם֙ וּמְלֹא֔וֹ אִיִּ֖ים וְיֹשְׁבֵיהֶֽם׃יִשְׂא֤וּ מִדְבָּר֙ וְעָרָ֔יו חֲצֵרִ֖ים תֵּשֵׁ֣ב קֵדָ֑ר יָרֹ֙נּוּ֙ יֹ֣שְׁבֵי סֶ֔לַע מֵרֹ֥אשׁ הָרִ֖ים יִצְוָֽחוּ׃יָשִׂ֥ימוּ לַֽיהוָ֖ה כָּב֑וֹד וּתְהִלָּת֖וֹ בָּאִיִּ֥ים יַגִּֽידוּ׃יְהוָה֙ כַּגִּבּ֣וֹר יֵצֵ֔א כְּאִ֥ישׁ מִלְחָמ֖וֹת יָעִ֣יר קִנְאָ֑ה יָרִ֙יעַ֙ אַף־יַצְרִ֔יחַ עַל־אֹיְבָ֖יו יִתְגַּבָּֽר׃הֶחֱשֵׁ֙יתִי֙ מֵֽעוֹלָ֔ם אַחֲרִ֖ישׁ אֶתְאַפָּ֑ק כַּיּוֹלֵדָ֣ה אֶפְעֶ֔ה אֶשֹּׁ֥ם וְאֶשְׁאַ֖ף יָֽחַד׃אַחֲרִ֤יב הָרִים֙ וּגְבָע֔וֹת וְכָל־עֶשְׂבָּ֖ם אוֹבִ֑ישׁ וְשַׂמְתִּ֤י נְהָרוֹת֙ לָֽאִיִּ֔ים וַאֲגַמִּ֖ים אוֹבִֽישׁ׃וְהוֹלַכְתִּ֣י עִוְרִ֗ים בְּדֶ֙רֶךְ֙ לֹ֣א יָדָ֔עוּ בִּנְתִיב֥וֹת לֹֽא־יָדְע֖וּ אַדְרִיכֵ֑ם אָשִׂים֩ מַחְשָׁ֨ךְ לִפְנֵיהֶ֜ם לָא֗וֹר וּמַֽעֲקַשִּׁים֙ לְמִישׁ֔וֹר אֵ֚לֶּה הַדְּבָרִ֔ים עֲשִׂיתִ֖ם וְלֹ֥א עֲזַבְתִּֽים׃נָסֹ֤גוּ אָחוֹר֙ יֵבֹ֣שׁוּ בֹ֔שֶׁת הַבֹּטְחִ֖ים בַּפָּ֑סֶל הָאֹמְרִ֥ים לְמַסֵּכָ֖ה אַתֶּ֥ם אֱלֹהֵֽינוּ׃הַחֵרְשִׁ֖ים שְׁמָ֑עוּ וְהַעִוְרִ֖ים הַבִּ֥יטוּ לִרְאֽוֹת׃מִ֤י עִוֵּר֙ כִּ֣י אִם־עַבְדִּ֔י וְחֵרֵ֖שׁ כְּמַלְאָכִ֣י אֶשְׁלָ֑ח מִ֤י עִוֵּר֙ כִּמְשֻׁלָּ֔ם וְעִוֵּ֖ר כְּעֶ֥בֶד יְהוָֽה׃ראיתרָא֥וֹתרַבּ֖וֹת וְלֹ֣א תִשְׁמֹ֑ר פָּק֥וֹחַ אָזְנַ֖יִם וְלֹ֥א יִשְׁמָֽע׃יְהוָ֥ה חָפֵ֖ץ לְמַ֣עַן צִדְק֑וֹ יַגְדִּ֥יל תּוֹרָ֖ה וְיַאְדִּֽיר׃וְהוּא֮ עַם־בָּז֣וּז וְשָׁסוּי֒ הָפֵ֤חַ בַּֽחוּרִים֙ כֻּלָּ֔ם וּבְבָתֵּ֥י כְלָאִ֖ים הָחְבָּ֑אוּ הָי֤וּ לָבַז֙ וְאֵ֣ין מַצִּ֔יל מְשִׁסָּ֖ה וְאֵין־אֹמֵ֥ר הָשַֽׁב׃מִ֥י בָכֶ֖ם יַאֲזִ֣ין זֹ֑את יַקְשִׁ֥ב וְיִשְׁמַ֖ע לְאָחֽוֹר׃מִֽי־נָתַ֨ןלמשוסהלִמְשִׁסָּ֧היַעֲקֹ֛ב וְיִשְׂרָאֵ֥ל לְבֹזְזִ֖ים הֲל֣וֹא יְהוָ֑ה ז֚וּ חָטָ֣אנוּ ל֔וֹ וְלֹֽא־אָב֤וּ בִדְרָכָיו֙ הָל֔וֹךְ וְלֹ֥א שָׁמְע֖וּ בְּתוֹרָתֽוֹ׃וַיִּשְׁפֹּ֤ךְ עָלָיו֙ חֵמָ֣ה אַפּ֔וֹ וֶעֱז֖וּז מִלְחָמָ֑ה וַתְּלַהֲטֵ֤הוּ מִסָּבִיב֙ וְלֹ֣א יָדָ֔ע וַתִּבְעַר־בּ֖וֹ וְלֹא־יָשִׂ֥ים עַל־לֵֽב׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
כה אמר האל ה'. אפשר במה שחקרו המפרשים דכיון דעדת ישראל שבויה ודרך משל המשילו דכ"י יש"א ביום ההוא לישראל ושבויה אסורה לכהן. ויש שני תירוצים אחד כמ"ש בספרי על הן ישלח איש וכו' דכ"י הוא אל ולא איש. ותו דעושה אותנו בריה חדשה. והני קראי פירשום המפרשים בגאולה העתידה ובמלך המשיח וידוע דלעתיד בגאולה יהיה לנו דין נשואין דהוא בחצר דידיה כמ"ש הרב מהרימ"ט ז"ל. וכדי דלא תקשי דשבויה אסורה לכהן לכן פתח ואמר כה אמר אמירה רבה האל ה' והוא תירוץ הספרי כי אל אנכי ולא איש ועוד כי הוא יוצר הכל נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה ונעשו בריה חדשה ממש לגמרי ואין כאן שבויה דפנים חדשות באו לכאן: אני ה' קראתיך בצדק. אפשר במ"ש בזהר הקדוש דכ"י השכינה עמנו ועמה יפקון וז"ש אני ה' דגאולת מצרים כתב הרב ש"ך ז"ל עה"ת דהוסיף א' על שם אלהים ונעשה אני ה' לרחם על ישראל ופירשנו בעניותנו שזה כונת הכתוב אני ה' לא שניתי דממצרים ועד הנה כב יכול תדיר אומר אני ה' ולא כלו רחמיו וז"ש אני ה' לא שניתי וידוע כי אני ה' גימטריא לבנה שרמז לשכינה. וז"ש אני ה' קראתיך בצדק שהיא השכינה כמ"ש ועמה יפקון ובעבורה אומר אני ה' שהוא בגימטריא לבנה ומרחם עליך ואצרך וכו': לפקוח עינים עורות להוציא ממסגר אסיר. אפשר במ"ש רז"ל בפסיקתא אחפש את ירושלם בנרות כמו לחפשי ישלחנו תחת עינו אמר הקב"ה אני סימתי את עיניהם דכתיב נסך עליהם רוח תרדמה ויעצם את עיניהם דין הוא שיצאו לחירות וכו'. וכל זה מרוב רחמיו מכמה צדדין כמו שכתבנו בעניותנו בדרושים. ועל הכל דבידו יתברך להחזיר אור עיניהם ולא יצאו לחירות. ואדרבא גברו רחמיו יתברך דמחזיר אור עיניהם ומוציאם לחירות על מה שסימה עיניהם באותו זמן. וז"ש לפקוח עינים עורות והוא יתברך מחזיר אורם. ועם כל זה להוציא ממסגר אסיר מהגלות על מה שהיו מקודם ואלו רחמים גדולים רבים ועצומים: ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר. אפשר דידוע דתורה שבע"פ מיוחסת לשכינה והיא נקראת צדק. וכל החידושים בכל חלקי התורה נקראים תורה שבע"פ. וז"ש ה' חפץ למען צדקו היא שכינתו יגדיל תורה שבע"פ שכל חכם מחדש חידושים. ויאדיר נותן בהם חוזק וירחיב גבולם בתורה. א"נ במשז"ל שהקב"ה זורע התורה והפירות נותן לבעלי התורה בעה"ז כמו שכתבנו בעניותנו באורך בדרושים וז"ש ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה שזורעה וגדלי פירות ויאדיר לבעלי תורה בעה"ז: מי נתן למשיסה יעקב וכו'. יש מי שפירש טעם למה שלמו נפשות ונכסים במ"ש רבינו האר"י ז"ל פוקד עון אבות על בנים דוקא עון אבל חטא איש בחטאו ימות והיינו שהיו בכח אביהם וכיון שחטאו עם אביהם וחזרו וחטאו הו"ל מועד דקי"ל כרבי דבתרי זמני הויא חזקה ודינו להשתלם מן העליה והוא מזיד עון ומה שחטאו הם עצמם הוי דין תם ונפרע מגופו וזה כונת הכתוב כי בחטאינו ובעונות אבותינו ירושל"ם ועמ"ך לחרפה. וז"ש מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים תרתי נפשות וממון לז"א הלא ה' זו חטאנו לו אנחנו ולא אבו אבותינו בדרכיו הלוך זתה"ד בקצור. ואפשר לומר בפשיטות דבדיני שמים אדם לוקה ומשלם וז"ש מי נתן למשיסה יעקב וישראל לבוזזים נפשות וממון. לז"א הלא ה' זו חטאנו לו ובדיני שמים אדם לוקה ומשלם:

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך